האם יש תקופות מסוימות שבהם משנים חוקים בישראל?

חוק יסוד ישראלי, הוא חוק בעל מעמד חוקתי. חוקי היסוד הם אלו, שבאופן הדרגתי, מרכיבים את החוקה המתגבשת, של מדינת ישראל. החוקה נבנית פרקים פרקים, באופן שכל אחד מהם, הוא חוק יסוד בפני עצמו, וכולם ביחד מתאגדים לכדי חוקה אחת.

 

חוק יסוד

המשותף לחוקי היסוד, והמבדיל אותם מחוקים אחרים:

• צורה – כותרת החוק תהיה "חוק יסוד", ולא יצוין תאריך, זאת כדי להבדיל אותו מחוק רגיל, וכדי להדגיש, כי הערכים מאחוריהם עומד חוק זה, הם מעבר לזמן ולמקום.
• מעמד – חוקי יסוד, הם בעלי מעמד משפטי גבוה יותר, מחוקים רגילים. במקרה שחוק רגיל סותר חוק יסוד, הוא עלול להיפסל על ידי בג"ץ.
• תוכן – חוקי יסוד מבטאים שני עקרונות יסוד של המדינה: יהדות ודמוקרטית. הם מבטאים ערכים מרכזיים, מגדירים את הרשויות והיחסים ביניהם, ומעגנים את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.

 

שינוי חוק יסוד

רוב חוקי היסוד של המדינה אינם משוריינים כלל, ואחרים משוריינים על ידי דרישה של 61 חברי כנסת, כדי לשנותם. אולם, אף חוק בישראל איננו משוריין באופן הרמטי, כך שעל מנת לשנותו, צריך רוב אל זמני. בדיון בכנסת, ניתנת משמעות לכך שזהו חוק יסוד, והנטייה היא לא לשנות חוקים אלו בפזיזות.

 

מצב חירום

מצב חירום, הוא מצב בו נשקפת סכנה לחברה, כתוצאה מאיום חיצוני או פנימי למדינה. במצב חירום, החברה מכירה בצורך של הממשלה, לנקוט באמצעים מידיים וקיצוניים, ובין היתר גם בחקיקת חירום, במטרה להגן על החברה. במצב זה, החברה גם מוכנה לקבל הגבלה של זכויות הפרט, במטרה להגן על האינטרס הציבורי, מפני הסכנה.

 

תוקף ההכרזה לשעת חירום

תוקפה של הכרזת החירום, הוא לתקופה שקבעה הכנסת, ולא ליותר מ- 3 שנים, אולם, קיימת אפשרות להארכה, בשנה נוספת. בישראל מתקיים מצב חירום, ללא הפסקה, מיום הכרזתו במאי 1948 ועד היום. מצב חירום זה, מאפשר לכנסת ולממשלה את הסמכות, להפעיל הסדרים מיוחדים, הנקראים: תקנות לשעת חירום, לעיתים תוך פגיעה מסוימת בחירויות יסוד.

 

מתי מוכרז מצב חירום

מצב חירום מוכרז: בעת חשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בסדר הציבורי, בשלום הציבור או בפגיעה בהספקה ושירותים חיוניים. מצב חירום יכול להיות מוכרז, בעת מלחמה או פעולת איבה צבאית, אסון טבע, התקוממות מזויינת או משבר כלכלי.

 

תקנות לשעת חירום והקורונה

בתקופת משבר הקורונה, התקינה הממשלה מספר רב של תקנות לשעת חירום, שנועדו להקנות לה כלים, לצמצום התפשטות נגיף הקורונה.

 

לסיכום

הנטייה היא לא לשנות חוקי יסוד בפזיזות, אלא אם כן זהו מצב חירום, בו החברה מכירה בצורך של הממשלה, לנקוט באמצעים מידיים וקיצוניים, ובין היתר גם בחקיקת חירום. בתקופת משבר הקורונה, התקינה הממשלה מספר רב של תקנות לשעת חירום. למידע נוסף: https://yonilevy.co.il.