“הכל תקין”: מה קורה כשהרופא מפספס מום בעובר בבדיקות ההיריון?
5 במרץ 2025 · editor
<p>אין רגע מלחיץ ומרגש יותר מהשכיבה על המיטה בחדר האולטרסאונד, כשהרופא מעביר את המתמר על הבטן. אנחנו מחכים לשמוע את שתי המילים האלו: “הכל תקין”. אנחנו יוצאים מהמרפאה עם תמונת פרופיל מטושטשת ותחושת הקלה. אבל עבור משפחות מסוימות, ההקלה הזו הופכת לסיוט ביום הלידה, כשהן מגלות שהתינוק נולד עם מום קשה שלא הוזכר באף בדיקה. […]</p>
אין רגע מלחיץ ומרגש יותר מהשכיבה על המיטה בחדר האולטרסאונד, כשהרופא מעביר את המתמר על הבטן. אנחנו מחכים לשמוע את שתי המילים האלו: “הכל תקין”.
אנחנו יוצאים מהמרפאה עם תמונת פרופיל מטושטשת ותחושת הקלה. אבל עבור משפחות מסוימות, ההקלה הזו הופכת לסיוט ביום הלידה, כשהן מגלות שהתינוק נולד עם מום קשה שלא הוזכר באף בדיקה.
השאלה שמהדהדת בראש באותו רגע היא: איך זה יכול להיות? הרי עשינו שקיפות עורפית, סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת ובדיקות דם. האם זה היה גורל, או שמדובר בפספוס של הרופא?
במשרד עורכי הדין שטובר טולדנו, מסבירים שהפער הזה הוא לב לבו של עולם הרשלנות הרפואית. “הורים צריכים להבין שסקירת מערכות היא לא רק ‘תראו, הנה אצבעות'”, אומרים במשרד.
“זו בדיקה רפואית קריטית שנועדה לתת להורים את הזכות להחליט על המשך ההיריון. כשרופא מפספס ממצא שהיה אמור לראות – הוא גוזל מההורים את הבחירה הזו”.
נורות אדומות: מתי פספוס הוא רשלנות?
לא כל מום אפשר לראות באולטרסאונד, אבל יש מקרים שבהם הכתובת הייתה על הקיר:
- ממצאים “רכים” שזכו להתעלמות: לפעמים הרופא רואה משהו קטן (כמו ציסטה או מוקד אקוגני) ואומר שזה “שום דבר”, במקום לשלוח לבדיקות מעמיקות יותר כמו מי שפיר או צ’יפ גנטי.
- טכנולוגיה מול מיומנות: רופא שמשתמש במכשיר ישן או שמבצע סקירה ב-10 דקות במקום ב-40 דקות, עלול לפספס מומים במבנה הלב, הכליות או המוח.
- ייעוץ גנטי חסר: במקרים שבהם יש רקע משפחתי או ממצא חשוד בבדיקות הדם, והרופא לא מפנה לייעוץ גנטי מסודר – זוהי רשלנות חמורה.
הולדה בעוולה – המושג שאתם חייבים להכיר
משפטית, המקרים האלו נכנסים תחת הכותרת של “הולדה בעוולה”. הכוונה היא שאילו ההורים היו יודעים על המום בזמן, הם היו בוחרים להפסיק את ההיריון.
הפיצויים במקרים האלו הם מהגבוהים ביותר בעולם המשפט, והם נועדו לכסות את כל צרכי הילד למשך כל חייו – ממגורים מותאמים ועד טיפולים רפואיים וסיעוד צמוד.
למה דווקא שטובר טולדנו?
כשמנהלים תביעה על רשלנות בהיריון, אתם לא נלחמים רק ברופא, אלא במערכת שלמה שמגנה על עצמה. עורכי הדין עידו שטובר ויוסי טולדנו מכירים את המערכת הזו מבפנים.
הרקע שלהם כמי שייצגו בעבר את קופות החולים וחברות הביטוח מאפשר להם לדעת בדיוק איפה לחפש את הרישומים שהושמטו ואיך להוכיח שהרופא פעל בחוסר זהירות.
מאז 2008 המשרד מטפל אך ורק בנפגעים, מתוך הבנה שמשפחה שמתמודדת עם גידול ילד עם צרכים מיוחדים צריכה גב חזק, מקצועי ולוחמני שלא מוותר על אף פרט בתיק הרפואי.
חוששים שפספסו משהו חשוב במהלך ההיריון שלכם? אל תישארו עם השאלות. למידע נוסף על זכויותיכם, כנסו לעמוד המקצועי של רשלנות רפואית בהיריון – שטובר טולדנו